המכניקה הקלאסית הגיעה למבוי סתום בסוף המאה ה-19 כשניסו להבין את תנועת הכוכבים במערכת השמש ("בעית שלושת הגופים"), והיא נדחקה לפינה בתחילת המאה ה-20 על ידי המכניקה הקוונטית. רק באמצע המאה ה-20 התחילו להבין איך להתמודד עם הכאוס שמאפיין את הדינמיקה הקלאסית. בינתיים, במסגרת המהפכה הקוונטית, הדגש היה על פיסיקה אטומית, שבה הכאוס כמעט לא בא לכדי ביטוי. עם תחילת המאה ה-21 התגבשה ההכרה שהמכניקה הקוונטית תביא "מהפכה טכנולוגית שניה" שבמסגרתה ימומשו התקנים מורכבים, לא בהכרח מיקרוסקופיים, למטרות שונות (גלאים קוונטיים, מיחשוב קוונטי…). המורכבות הזו מחזירה את הכאוס למרכז הבימה. בהרצאה נראה שהמכניקה הקלאסית רלונטית לא רק להבנת הדינמיקה של מערכות כוכבים וצעצועים מכניים, אלא גם לאנליזה הקוונטית של מערכות אטומ-טרוניות, שבהם אטומים מחליפים את התפקיד שיש לאלקטרונים במעגלים חשמליים.