ההרצאה מתחילה בהסבר על הדרך על ההבדל בין הגישה של  מדעי הטבע לתופעות התנהגותיות, הזכרון ביניהן,  לבין הדרך בה נגשים אליהן פילוסופים, סופרים ומשוררים, והסטוריונים. היא ממשיכה בתיאור תכונות הזיכרון ואחר כך במנגנונים בהם המוח יוצר זכרונות ואוגר אותם. בסוף יש דיון קצר במגבלות הגישה המדעית.

המכניקה הקלאסית הגיעה למבוי סתום בסוף המאה ה-19 כשניסו להבין את תנועת הכוכבים במערכת השמש ("בעית שלושת הגופים"), והיא נדחקה לפינה בתחילת המאה ה-20 על ידי המכניקה הקוונטית. רק באמצע המאה ה-20 התחילו להבין איך להתמודד עם הכאוס שמאפיין את הדינמיקה הקלאסית. בינתיים, במסגרת המהפכה הקוונטית, הדגש היה על פיסיקה אטומית, שבה הכאוס כמעט לא בא לכדי ביטוי. עם תחילת המאה ה-21 התגבשה ההכרה שהמכניקה הקוונטית תביא "מהפכה טכנולוגית שניה" שבמסגרתה ימומשו התקנים מורכבים, לא בהכרח מיקרוסקופיים, למטרות שונות (גלאים קוונטיים, מיחשוב קוונטי…). המורכבות הזו מחזירה את הכאוס למרכז הבימה. בהרצאה נראה שהמכניקה הקלאסית רלונטית לא רק להבנת הדינמיקה של מערכות כוכבים וצעצועים מכניים, אלא גם לאנליזה הקוונטית של מערכות אטומ-טרוניות, שבהם אטומים מחליפים את התפקיד שיש לאלקטרונים במעגלים חשמליים.

אוסף העובדות הניסיוניות אודות פיזיקת החלקיקים היסודיים, הידועה גם כ"פיזיקה של אנרגיות גבוהות" ניתן להסבר, במידה כזו או אחרת של הצלחה, ע"י הירארכיה של תיאוריות (או תורות) המסודרות עפ"י סולם של אנרגיות הולכות וגדלות, שהולכות ונעשות יותר ויותר פשוטות ככל שעולים בסולם האנרגיה. העיקרון המנחה בבניית תורות אלו הוא עקרון הסימטריה. בהרצאה זו אסביר במונחים שווים לכל נפש מה פירוש המושג "סימטריה" בהקשר הפיזיקלי שלו ומדוע הוא המפתח להבנת המבנה היסודי של היקום.

דרווין הסביר את האבולוציה באמצעות עקרון הברירה הטבעית: כל יצור חי לפי חוק הג'ונגל, נאבק נגד המתחרים כדי לשרוד ולהעביר את הגנים שלו לדור הבא. אלטרואיזם, אם כן, הוא פרדוקס. כיצד התפתחו עזרה הדדית, שיתוף פעולה, וחברתיות? דרווין הבין את האתגר הזה והקדיש פרק בסיפרו לדיון בבעיה וחיפוש פתרון לפרדוקס. זוהי תחילתו של מסע שדרווין יוצא אליו במאה ה 19 בעזרתן של חיות מפתיעות – מינים שונים של נמלים בדרום אנגליה. כיום, מהפכת הגנומיקה מאפשרת למצוא את התשובה לפרדוקס בגנים של נמלים וחרקים חברתיים נוספים.

האם הזמן מתקתק באותו קצב עבור כל אחד ובכל מקום ביקום? האם יש דרך להשפיע על מבנה המרחב והזמן? מהן אבני הבנין של המרחב-זמן והאם אנחנו בעצם הולוגרמות? במפגש אספר על התפתחות הרעיונות הפיסיקאלים על מהות המרחב-זמן מניוטון דרך אינשטיין ועד לרעיונות יותר מודרניים מתורת המיתרים. בדרך נדבר גם על חורים שחורים ומכניקת הקוונטים.

פרס הנובל בפיזיקה לשנת 2017 ניתן על הגילוי הישיר של גלי כבידה שהושג כשנה קודם לכן. המידע שנישא באמצעות גלים אלה שונה בתכלית מזה ששימש אותנו מאז ימי קדם לחקור את היקום סביבנו ופותח צוהר חדש להבנתו. בפרט, הגילויים מהשנה האחרונה מאפשרים למקם חורים שחורים ועצמים אפלים אחרים בקצה היקום, ללמוד כיצד הם נוצרו, ואף להבין את ההשלכות הנובעות מקיומם על חיי היום יום שלנו (למשל, בהשפעתם על מחירה של אונקיית זהב). בהרצאה זו נסקור את ההתפתחות המדעית לאורך מאות השנים האחרונות, שהובילה למושג של חורים שחורים וגלי כבידה, ונכיר את הטכנולוגיה המתקדמת, שהובילה לגילויים. כמו כן, נסקור את התגליות מהשנה האחרונה ואת חשיבותן להבנת היקום בו אנו חיים.